הערה מקדימה לקורא שלא בקיא בנצרות: הטענה המרכזית של המאמר הזה נוגעת לתרגום. ארבע מילים שונות לגמרי במקור העברי והיווני קופלו כולן, בחלק מהתרגומים הפופולרים ביותר לאנגלית, למילה אחת. וכשמילה אחת בולעת ארבעה מושגים, נולדת דוקטרינה שלא הייתה שם מלכתחילה.
המילה "hell" ומקורה האלילי
המילה האנגלית hell באה מן האנגלית העתיקה, מן המילים Hel או Helle, שמקורן במונח הפרוטו-גרמאני haljō. פירושו של המונח הזה היה, במקורו, "מקום מכוסה" או "מקום נסתר", ומשם התגלגל לציון העולם התחתון. מאותו שורש, אגב, הגיעו באנגלית גם מילים כמו hall (אולם), hole (חור) ו-conceal (להסתיר). הרעיון הבסיסי הוא מקום מוסתר, לא עונש.
המונח haljō קשור גם למילה הנורדית העתיקה Hel, ששימשה בשני מובנים: גם כשמו של העולם התחתון, ממלכת המתים, וגם כשמה של האלה ששלטה בו במיתולוגיה הנורדית. באמונה הנורדית זה היה המקום שאליו הלכו נשמותיהם של מי שלא מתו בקרב. הלוחמים שנפלו בקרב הלכו למקום אחר, לוולהאלה.
כשהנצרות התפשטה באירופה, אימצה התיאולוגיה הנוצרית את המונח והתאימה אותו לצרכיה, עד שהפך לתיאור של מקום עונש לרשעים. כך נדדה המילה ממושג כללי של המקום בו נמצאים המתים לאחר המוות אל רעיון ספציפי הרבה יותר, מקום של ייסורים.
הנה השרשרת בקצרה:
- פרוטו-גרמאנית: haljō, מקום מכוסה או נסתר, ומשם העולם התחתון.
- נורדית עתיקה: Hel, גם העולם התחתון וגם האלה השולטת בו.
- אנגלית עתיקה: hel או helle, מקום עונש שלאחר המוות (ללא הגדרת זמן ספציפית).
- אנגלית מודרנית: hell, מקום עונש שלאחר המוות, מייסר ונצחי.
שימו לב מה קרה בדרך. המקום המוסתר בו שוכנים המתים נעלם, והעונש הנצחי תפס את מקומו.
ארבע מילים, תרגום אחד
התרגומים הפופולרים לאנגלית משתמשים במילה hell כתחליף לארבע מילים שונות במקור, שתיים בעברית ושתיים ביוונית: שְׁאוֹל, גֵּאֶנָּה (גֵּיא בֶן הִנֹּם), הָאדֵס, וטַרְטָרוֹס. אלה אינן מילים נרדפות, וכל אחת מהן נושאת משמעות משלה. הנה דוגמאות מתוך תרגום המלך ג'יימס (King James), התרגום האנגלי הקלאסי והמשפיע ביותר:
Sheol
For thou wilt not leave my soul in hell [sheol]; neither wilt thou suffer thine Holy One to see corruption. (Psalm 16:10, KJV)
Hades
And death and hell [hades] were cast into the lake of fire. This is the second death. (Revelation 20:14, KJV)
Géenna
And if thy right eye offend thee, pluck it out, and cast it from thee: for it is profitable for thee that one of thy members should perish, and not that thy whole body should be cast into hell [Géenna]. (Matthew 5:29, KJV)
Tartarus
For if God spared not the angels that sinned, but cast them down to hell [tartarus], and delivered them into chains of darkness, to be reserved unto judgment. (2 Peter 2:4, KJV)
ארבעה מונחים שונים, מילה אחת. ואף אחד מהם, במקורו, אינו מתאר מקום שבו בני אדם מעונים באש לנצח.
שְׁאוֹל
שאול היא מילה עברית שמשמשת בתנ"ך לתיאור ממלכת המתים, ולעיתים קרובות מתורגמת "הקבר" או "הבור". היא מצטיירת כמקום אפלולי שבו המתים ישנים, בלי קשר לאמונתם או לבחירותיהם המוסריות בחייהם. שאול איננה מקום של שכר או עונש, אלא פשוט המצב של להיות מת ונסתר מן החיים. בחלק מתרגומים הפופולרים לאנגלית היא הפכה ל-hell.
האדס
האדס היא המקבילה היוונית לשְׁאוֹל, העולם התחתון או ממלכת המתים. במיתולוגיה היוונית זהו גם שמו של האל השולט במקום וגם שמו של המקום עצמו. בברית החדשה האדס מציין – בדיוק כמו שְׁאוֹל בתנ"ך – את המקום הבלתי נראה שאליו הולכות הנשמות לאחר המוות, בהמתנה לתחיית המתים. כמו שְׁאוֹל, האדס אינו מקום של ייסורים או אושר, אלא מקום החזקה זמני למתים. ובתרגומים רבים, שוב אותה מילה, hell.
גֵּיא בֶן הִנֹּם \ גֵּאֶנָּה
גֵּאֶנָּה (Géenna) היא הצורה היוונית של "גֵּיא בֶן הִנֹּם", גיא בן הינום, הוואדי שמדרום לעיר העתיקה בירושלים. היסטורית הוא נקשר בפולחן המולך, שבו הועברו ילדים באש, וכנראה גם נקשר למזבלה של העיר בה שרפו אשפה ללא הפסקה.
בברית החדשה משתמש ישוע בגֵּאֶנָּה (Géenna \ "גֵּיא בֶן הִנֹּם") כסמל לבושה עמוקה, לאשמה, להשפלה, לקלון, למוות, ולעונש אלוהי בעולם הזה. הוא יכול לסמל את חורבנה של עיר, או אדם שמוקצה מן החברה והופך למנודה. בתרגומים לאנגלית, כמובן, גם זה נקרא hell. דרך אגב, בתרגום הפופולרי לעברית של הברית החדשה גם כן השטיחו את המילה ותרגמוה ל"גֵיהִנּוֹם."
בספרות חז"ל המאוחרת יותר נקשר "גיהינום" לתהליך מתקן שלאחר המוות, "נהר האש" (נהר דינור), מקום שאליו מגיעים הרשעים כדי לכפר על חטאיהם ולעבור טיהור. וכאן כדאי לעצור רגע, כי הקורא הישראלי מכיר את הרעיון הזה בלי לדעת שהוא מכיר אותו: המשנה במסכת עדויות קובעת שמשפט הרשעים בגיהינום הוא שנים עשר חודש, ומשם המנהג לומר קדיש אחד עשר חודשים בלבד, כדי שלא לרמוז שההורה היה מן הרשעים הגמורים. במילים אחרות, הגיהינום היהודי הוא בעל תאריך תפוגה והמטרה שלו היא טובה – לטהר, לרפא, לנקות, לצרף. הגיהינום הנוצרי-מערבי (\משיחי) הוא שהפך אותו לנצחי-סדיסטי.
טרטרוס
טרטרוס, במיתולוגיה היוונית, היא תהום עמוקה ששימשה לכליאת הטיטאנים הרחק מתחת להאדס. זהו החלק הנמוך ביותר של העולם התחתון, מקום שדומה לבית כלא. בברית החדשה, ובמיוחד באיגרת פטרוס השנייה ב' 4, משמש טרטרוס באופן מטאפורי לתיאור המקום האפל שבו מוחזקים המלאכים המורדים בהמתנה למשפט.
טרטרוס מופיע גם בתרגום השבעים לספר איוב (מ' 20 ומ"א 24), ובספרות היהודית ההלניסטית, למשל בנוסח היווני של ספר חנוך. בחנוך מפקיד אלוהים את המלאך אוריאל "על העולם ועל טרטרוס" (כ' 2), וטרטרוס מובן שם ככלא של מאתיים העירים, המלאכים שנפלו. אבל בתרגומים פופולרים לאנגלית, שוב, hell.
מה בעצם קרה כאן
אף אחד מארבעת המונחים האלה אינו מרמז על מקום של עינוי והתעללות נצחיים. ויחד עם זאת, ארבעה מונחים שונים תורגמו לאותה המילה באנגלית, hell, ובנוסף גם קיבלה המילה משמעות (עונש ניצחי אחרי המוות) שאיננה קיימת לא בתנ"ך, לא בברית החדשה, וגם לא ביהדות. על המילה הזאת נבנתה דוקטרינה מרכזית בנצרות המערבית – זאת אומרת בנצרות הקתולית ובנצרות הפרוטסטנטית ("יהודים משיחיים").
חשוב לציין שבניגוד לתרגום King James, שהוא התרגום האנגלי הפופולרי והעתיק ביותר, יש תרגומים מודרנים לאנגלית שכן הפרידו בין המילים והמשמעויות, אבל זה כבר מאוחר מידי כי דוקטרינת הגיהינום כבר עומדת. חשוב לציין שמתרגמי תרגום King James, ככל הנראה הבינו את המילה hell בתור המקום המוסתר בו המתים נמצאים אחרי המוות בהמתנה לתחייה מן המתים ולמשפט יום הדין, ולא בתור עונש נצחי לאחר המוות.
חוקר המקרא ג'יימס קורם מסביר זאת כך:
המילה האנגלית העתיקה hell ציינה את מה שמכוסה, נסתר או בלתי נראה. משום כך שימשה בזמנה תרגום סביר למילה היוונית האדס, שפירושה "בלתי נתפס" או "בלתי נראה". באנגלית המודרנית, לעומת זאת, בשל השפעתה המשחיתה של המסורת האנושית, קיבלה hell את המשמעות "מקום העונש שלאחר המוות", מקום שבו המתים דווקא חיים. מכיוון שכך, המושג שהמילה hell מייצגת באנגלית של ימינו הוא, בלשון המעטה, פרשנות ולא תרגום, ואין זה מן היושר שמתרגמים בני זמננו יתרגמו כך את המילה העברית שאול או את היוונית האדס. וגרוע מזה, בין באנגלית עתיקה ובין באנגלית מודרנית, לתרגם כך גם את היוונית טרטרוס, ובמיוחד את גאנה. "תרגומים" כאלה אינם תרגום כלל. הם תוצר של היקש מעגלי ושל מסורת מאובקת. תהיה אשר תהיה הבנתו של אדם בנוגע לדברים שאליהם מכוונות המילים הללו, כתרגום של המקור, hell פסולה לחלוטין בכל אחד מן המקרים. ובכל זאת, דווקא התרגום הזה, מילה אחת עבור כל המילים השונות שבמקור, הוא שעיצב את ההבנה של הגיהינום בשיח המוכר בקרב "נוצרים מאמיני מקרא" בימינו.
מאמר זה הינו מובאה מתורגמת מתוך ספרי על גיהינום, שבו אפשר למצוא הפניות למקורות.
HELL: A Jewish Perspective on a Christian Doctrine
